אורחות חיים -- מבוא מדעי


אורחות חיים כגורמי סיכון או סיכוי – מבוא מדעי (מתומצת מאוד; סקירת ספרות דוגמיתית בלבד)
יוני 2004
ראה עדכון בסוף המאמר


בעשורים האחרונים נפוצה מאוד ומתעצמת ברחבי העולם, כולל המערבי וישראל בפרט, התחלואה באוכלוסיה (בין היתר ובמיוחד בילדים ונוער) במגוון נרחב של מחלות אשר הוכחו באופן מובהק כקשורות לתזונה מוגזמת או לקויה, פעילות גופנית בלתי מספקת, עישון, מתח רב, סביבה טוקסית וכו'
(1-8); במקביל – נסיקה תלולה בעלויות הבריאות לציבור וליחיד (1,2,9-11).

נוכח תהליך מתמשך ומחמיר זה והעובדה שבאוכלוסיה – על מגזריה השונים – אנשים רבים, באחוזים גבוהים מאוד, מנהלים אורחות חיים מסכני בריאות ואף פוגעים בה בעליל (12-15), מעצבי מדיניות בריאות הציבור הגיעו להכרה מזה זמן רב בערך המוסף הגבוהה שבעידוד והקניית 'אורחות חיים בריאים', דהיינו: עמדות, התנהגויות והרגלי חיים תומכי ומקדמי בריאות טובה (16-18). גישה זו הולכת ומאומצת בהדרגה על ידי מערכות שירותי הבריאות ברמות ממשל שונות (משרדי הבריאות והחינוך, רשויות המונציפליות) וגורמים הקשורים לתחום זה מול פרטים וקהילות (קופות חולים וחברות ביטוח, מוסדות חינוך, בתי אבות, מקומות עבודה וכו') (2,19-22).

אכן תוכניות חינוך לרפואה מונעת וקידום בריאות המיועדות ליחידים, קבוצות ואף קהילות גדולות, תועדו בהרחבה כמקטיני גורמי סיכון התנהגותיים, וכן כמקטיני שכיחות מחלות, חומרתן וסיבוכיהן – כולל תמותה-טרם-עת, במקביל לשיפור איכות חיים, והתבטאו גם בחיסכון כספי ניכר ולפעמים גדול לתושבים, למעבידים, למבטחים, ולקופה הציבורית (2,19,20,23-26). אומנם, מחקרים מסוימים לא אוששו מסקנה זו בקבוצות ואוכלוסיות שנבדקו (27,28); אולם, יעילות תוכניות רפואה מונעת וקידום בריאות תועדה כתלויה בהתאמתן לפילוח קהלי יעד, באינטנסיביות שלהן – כולל איכויות וכמויות המידע ומשך התוכנית, עידוד מוטיבציה, מידת התמיכה הסביבתית וגורמים נוספים; מחקרים אשר לקחו בחשבון משתנים אלה, תמכו ביתר מובהקות בכדאיות תוכניות בריאות מבחינה רפואית וכלכלית (2,20,24).

הגישה הבסיסית המקובלת כיום על ידי ממשלות, איגודים, מכונים רפואיים לאומיים ומערכות שירותי בריאות – בצפון אמריקה לדוגמה (29-31), הינה 'הוליסטית' (מערכתית – systems medicine)
(32-34) במהותה, ובפועל הינה שילוב בין הרפואה המודרנית ('קונוונציונלית'), על מימדיה הטכנולוגיים האבחנתיים (בדיקות מעבדה, רדיולוגיה וכו') והטיפוליים (תרופות, התערבויות כירורגיות וכו') לבין אלמנטים ושיטות מתחומי הרפואה הפיזיולוגית-פסיכולוגית-אקולוגית – 'רפואת אורחות חיים' (19,35) כגון תזונה מאוזנת, פעילות גופנית נאותה, נשימה נכונה, ניהול מתחים ופתרון בעיות באופן נינוח ויצירתי, תקשורת בין אישית בונה, עידוד סביבתיות פיזית ידידותית לאדם בבית, במקום העבודה – כולל טיפוח יכולת מיומנת וזהירה לטיפול עצמי בהפרעות בריאותיות נפוצות.

יש להדגיש שמסיבות מתודולוגיות/לוגיסטיות, מסובכות אך לא בלתי פתירות, רק תוכניות הכוללות פרמטרים בודדים – בו זמנית, נחקרו ו/או יושמו – כפי שעולה מסקירת הספרות המקצועית של כ-20 השנים האחרונות; בולט מאוד חוסר לכידות מושגית ומדעית בשדה זה, ויש עוד מקום רב להרחבה והעמקה של הידע המצטבר ושל איכות ומידת הפצתו (20, 36-42).

גם בישראל קיימת מודעות ממשלתית לחשיבות הנושא; משרד הבריאות עמל שנים רבות בתוכניות קידום בריאות באמצעות עידוד והקניית אורחות חיים בריאים ומבריאים בקהילות ומגזרים שונים (43), כך גם משרד החינוך בתחומו, האקדמיה, אגודות ומכונים מקצועיים, גורמים מוניציפליים, ובשנים האחרונות גם קופות החולים השונות. אולם, תוכניות אלה הנן לרוב נקודתיות, חלקיות מאוד ובלתי רציפות – ובפועל קיים חסר עמוק במודעות פעילה בציבור הרחב ובקהילה המקצועית ה'קונוונציונאלית' (44-46), עובדה שאינה שונה במהותה מהמתרחש עדיין בעולם המערבי בשדה בריאות הציבור (42,47,48).
ברור שהצלחת תוכנית רפואה מונעת וקידום בריאות בקנה מידה גדול ולאורך זמן, תלויה בהתייחסות והיערכות אופרטיבית אל הנושא כחיוני בסדרי העדיפויות הלאומיים (49-51).

1. The World Health Report 2002. Reducing risks, promoting life. WHO 2002, Geneva, Switzerland.

2. Fries JF, Koop CE, Sokelov J et al. Beyond health promotion: Reducing need and demand for medical care. Health Affairs 1998, 17: 70-84.

3. Hakla Z, Glick S, Benbassat J. Determinants of hospital ut5ilization: 5he content of medical in-patient care in Israel. IMAJ 2002,2: 339-341.
4. Rennet G, Peterburg Y. Prevalence of chronic diseases in Israel. IMAJ 2001, 3: 04-407.

5. Shamis I. Ethnic differences in the incidence of childhood IDDM in Israel (1965-1993). Marked increase since 1985, especially in Yemenite Jews. Diabetic Care 1997, 20:04-50.

6. מגמות בתחלואה ובתמותה מסרטן בישראל 1970-1995. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום 207, 1998.

7. Versano S. Bronchial astha in Israel.

8.בריאות בישראל, נתונים נבחרים. מדינת ישראל, משרד הבריאות, ירושלים, 1996

9. Khaw KT. How many, how soon. BMJ 1999, 319:1350-1352.

10. Kottke TE, Wu LA, Hoffman RS. Commentary: Economical and psychological implications of the obesity epidemic. Mayo Clinic Proc 2003, 78:92-94.

11. בריאות בישראל, נתונים נבחרים. מדינת ישראל, משרד הבריאות, ירושלים, 2001

12. Stamler J, Stamler R, Neaton JD. Low risk factor profile and long term cardiovascular and noncardiovascular mortality and life expectancy: Findings for 5 large cohorts of young adults and middle-aged men and women. JAMA 1999, 282:2012-2018.

13. Pickett W, Schmid H, Boyce WF et al. Multiple risk behaviors and injury: an international analysis of young people. Arch Pediatr Adolesc Med 2002, 156: 786-793.

14. Harel Y, Ellenbogen-Frankovits S, Molcho M et al. Youth in Israel-social well-being, health and risk behaviors from an international perspective. Summary of findings from the second study (1998). JCD-Brookdale Institute. http://222.jdc.org.il/brookdale/pages/children/children_m-54-02_3a.html.

15. בריאות בישראל, נתונים נבחרים. מדינת ישראל, משרד הבריאות, ירושלים, 1996, 1998, 2001

16. A new perspective on the health of Canadians (Lalond Report). Department of National Health and Welfare, Ottawa, 1974.

17. U.S. Dept. of Health, Education and Welfare. Healthy People: The Surgeon General's Report on Health Promotion and Disease Prevention, 1979. cited in 20).

18. The Netanyahu Commission Report: Background, contents and initial reactions. Roen B (Ed.), a JDC-Brookdale Institute report, 1991.

19. Rippe JM (Ed.). Life Styles Medicine. Stackwell Science Inc. Oxford 1999.

20. Glanz K, Marcus Lewis F. The scope of health behavior and health education. in: Glanz K, Marcus Lewis F (Eds.), Health Behavior and Health Education: Theory, Research and Practice. John Wiley and Sons, San Francisco, 2002.

21. 4th European Conference of the International Union for Health Promotion and Education. Health promotion setting: Beyond ideology. Herzlia, Israel, 1997.

22. הכנס הרב תחומי השלישי של העמותה לעיכוב תהליכים התלויים בגיל: הרחבת אופק הבריאות בכל גיל ולכולם. מלון דוד אינטרקונטיננטל, תל אביב, 2001.

23. Druss BG, Marcus SC, Olfson M et al. The mot expensive conditions in America. Health Affairs 2002; 21: 105-111.

24.Watts D, Verma S, Flynn L Wellness programs: A review of the evidence. CMAJ 1998, 158: 224-230.

25. Kahn EB, Ramsey LT, Brownson RC et al. The effectiveness of interventions to increase physical activity: A systematic review. Am J Prevent Med 2002, 22: 73-104

26. Kottke TE, Hoffman RS. Taking a long view of health. Health Forum 2002, 45: 28-32.

27. Sorenson G. Working well: results from a worksite based cancer prevention trial. Am J Public Health 1996, 86: 939-94.

28.Luepker RV, Murray DM, Jacobs DR J et al. Community education for cardiovascular disease prevention: Risk factor change in the Minnesota Heart Health Program. Am J Public Health 1994, 84: 1383-1393.

29. Pearson TA, Blair SN, Daniels SR et al. AHA guidelines for primary prevention of cardiovascular disease and stroke: 2002. update: Consensus panel guide to comprehensive risk reduction for adult5 patients without coronary or other atherosclerotic vascular disease. Circulation 2002, 106: 388-391.

30. U. S. Department of Health and Human Services. Physical Activity and Health: A report of the Surgeon General. National Center for Chronic Disease Prevention and Health Promotion. Atlanta, GA. 1996.

31. Krauss RM. Dietary guidelines for healthy American adults: A statement for physicians and health professionals by the Nutrition Committee of the American Heart Association. Circulation 1996, 94: 1795-1800.

32. Bornstein NM. Holistic medicine and general systems theory. Modeling and Simulations 1981, 12: 1149-1180.

33. Walsh J, McPhee S. A systems model of clinical preventive care: An analysis of factors influencing patient and physician. Health Education Quarterly 1992, 19:157-

34. Biderman A, Galinski D. Preventive geriatric medicine: reality or fiction? IMAJ 2001, 3:615-617. 35. Anderson RA. Wellness Medicine. American Health Press, Lynwood WA, 1987.

36. Rimer BK, Glanz K, Rosband G. Searching for evidence about health education and health behavior interventions. Health Education and Behavior 2001, 28: 231-248.

37. Stewart DE, Parker E, Gillespie A. An audit of health promoting schools policy documentation. J of School Health 2002, 70: 253-254.

38. Houston Miller N, Hill M, Kottke T et al. A multilevel compliance4 challenge: recommendations for a call to action. A statement for health professionals. Circulation 1997, 95: 1085-1090.

39. Bliss P. Developing an evidence based guide to community preventive services - Methods. Am J Prevent Med 2002, 18: 35-43.

40. Froom P, Benbassat J. Inconsistencies in the classification of preventive interventions. Prevent Med 2002, 31; 153-158.

41. Gaede P, Vedel P, Larsen N et al. Multifactorial interventions ad cardiovascular disease inpatients with type 2 diabetes. N Engl J Med 2003, 348: 383-393.

42. WHO 2002, The World Health Report - Health Systems: Improving Performance. Geneva, Switzerlan, 2000.

43. אפל ד., מלמד צ. (אורחות). תוכניות קידום בריאות בלשכות הבריאות בין השנים 1994-1996

44. Schvartzwan P, Gross R, Tabenkin H et al. Primary care physicians in Israel compared with European countries. Harefuah 1998, 134: 505-

45. Amar S, Tiban N, Carcabi H et al. Harefuah 2001, 140: 689-693.

46. Drory Y. Cardiac rehabilitation after coronary artery bypass graft surgery: urgently needed. IMAJ 2001, 3: 427-9, 2001.

47. Fulgoni III VC, Ramirez AG. Cancer, the role of diet, nutrition and fitness. Cancer 1998, 83:L 1775-1783.

48. Cabana MD, Rand CS, Powe NR et al. Why don't physicians follow clinical practice guidelines: A framework for improvement. JAMA 1999, 282: 1458-

49. Epp L. Achieving health for all: A framework for health promotion in Canada. Health and Welfare Canada, Toronto, 1986.

50. Berk ML, Monheit AC. The concentration of health care expenditure revisited. Health Affairs 2001, 20: 9-18.

51. Porcello A, Nelson G. The California Wellness Foundation Health Improvement Initiative: Challenges, accomplishment and lessons learned, 2003. http://www.tewf.org/.evaluations/2002/ezine3/content/print_versions.html.



עדכון (מאי 2009)

ב-5 השנים שחלפו מכתיבת מאמר זה נוספו כמויות עצומות של ממצאים התומכים בחשיבותן המונעת והקלינית -- לטוב ולרע – של התנהגויות בריאותיות מגוונות (כולל באשר לתהליכים גנטיים/אפי-גנטיים רלוונטיים ולמדעי יסוד אחרים), ביעילותם של מאמצים שיטתיים ועקביים לשפרם ובכדאיות הכלכלית של תהליכים אלה.
עדיין רבה מאוד הדרך ליישום יסודי ומקיף של ידע זה ברמת האוכלוסיתית, על תתי מגזריה ובעלי הצרכים המיוחדים בה.

 
Built by Roger Derhy -Homepage -Professional Background- Services - Holistic Health - Lifestyles-science - Workshops/Courses - Recommendations - Contact -סטנדאפ Stand Up